קיימים נתונים מעטים לגבי ההשפעה של אובדן הפוריות בקרב נשים על התפקוד הריאתי. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את הקשר שבין התפקוד הריאתי לבין הפסקה טבעית או כירורגית של המחזור החודשי, ולהעריך אם תפקודי ריאות ירודים קשורים לגיל הפסקת וסת מוקדם.
עוד בעניין דומה
במחקר השתתפו 141,076 נשים שאותרו בבנק הביולוגי של בריטניה (UK Biobank). המשתתפות סיפקו תוצאות בדיקות ספירומטריה ומידע על מצב המחזור החודשי.
מאפייני התפקוד הריאתי שנבדקו כללו את הקיבולת החיונית המאומצת (forced vital capacity - FVC), נפח נשיפה מאולצת בשנייה הראשונה (FEV1), היצרות ספירומטרית (FCV <לגבול התקין התחתון) וחסימה בדרכי האוויר (FVC/FEV1 <לגבול התקין התחתון).
הקשרים שבין תפקודי הריאות להפסקת המחזור החודשי וגיל תחילת האל-וסת הוערכו בניתוח רגרסיה.
נשים שהמחזור החודשי שלהן הפסיק מסיבות טבעיות היו עם FCV נמוך יותר (42- מ"ל, 95% רווח בר סמך: 53- עד 30-), FEV1 נמוך יותר (34- מ"ל, 43- עד 24-) וסיכון מוגבר להיצרות ספירומטרית (יחס סיכויים מתואם [adjustedי Odds Ratio – aORי]: 1.27, 1.18-1.37), בהשוואה לנשים שעדיין קיבלו מחזור חודשי. קשרים אלו היו חזקים יותר בקרב נשים שעברו כריתת רחם ו/או כריתת שחלות.
ככל שהפסקת הווסת החלה בגיל צעיר יותר, כל תפקודי הריאות היו ירודים יותר. עם זאת, לא נמצא קשר ברור בין תפקודי הריאות לגיל בו בוצעה כריתת רחם ו/או שחלות. לא נמצא כל קשר בין חסימה בדרכי האוויר להפסקת הווסת.
מחקר זה הראה, כי תפקודי ריאות ירודים קשורים להפסקת המחזור החודשי, בפרט כאשר האל-וסת מתחילה בגיל צעיר.