אסתמה

הערכה מחדש של אסתמה במבוגרים מביאה להפחתה בשיעורי האבחון

מחקר קנדי מצא, כי בקרב מבוגרים עם אסתמה לפי אבחנת קלינאי לא היה ניתן לבסס אבחנה נוכחית של אסתמה בקרב 33.1% מהמטופלים שלא השתמשו בתרופות יומיות לטיפול באסתמה או שעברו הורדה הדרגתית של התרופות

22.01.2017, 09:06
טיפול באסתמה (צילום: אילוסטרציה)
טיפול באסתמה (צילום: אילוסטרציה)

למרות שאסתמה הינה מחלה כרונית, השיעור הצפוי של הפוגה ספונטנית בקרב מבוגרים עם אסתמה ויציבות האבחנה אינה ידועה. מחקר חדש בוצע במטרה לקבוע אם ניתן לשלול אבחנה נוכחית של אסתמה ולהפסיק תרופות לטיפול באסתמה, בקרב מדגם אקראי של מבוגרים עם אסתמה לפי אבחנת קלינאי.

המחקר הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, שבוצע ב-10 ערים קנדיות מינואר 2012 ועד פברואר 2016. מבוגרים עם היסטוריה של אסתמה לפי אבחנת קלינאי בחמש שנים האחרונות גויסו בצורה אקראית. משתתפים שמשתמשים בסטרואידים ארוכי טווח ומשתתפים שלא מסוגלים לבצע בדיקת תפקודי ריאות הוצאו מהמחקר.

נאסף מידע אודות תהליך אבחנת האסתמה במקור על מנת לקבוע כיצד נקבעה. מתוך 1,026 משתתפים פוטנציאלים שענו על הקריטריונים להכללה על פי סקר טלפוני, 701 (68.3%) הסכימו להשתתף במחקר. כל המשתתפים הוערכו עם peak flow ביתי ומעקב תסמינים, ספירומטריה וסדרת מבחני תגר ברונכיאליים. משתתפים שלוקחים תרופות יומיות לטיפול באסתמה עברו הורדה הדרגתית של התרופות במשך 4 ביקורים. משתתפים שלהם האבחנה של אסתמה נוכחית נשללה לבסוף, המשיכו במעקב קלינאי עם סדרת מבחני תגר ברונכיאליים במשך שנה.

החשיפה הוגדרה כאסתמה לפי אבחנת קלינאי ב-5 השנים האחרונות. התוצא הראשוני שנמדד היה שיעור המשתתפים בהם אבחנה של אסתמה נוכחית נשללה, כפי שהוגדר על ידי משתתפים שלא הציגו אף עדות להחמרה חריפה של תסמיני אסתמה, חסימת דרכי אוויר הפיכה או תגובתיות-יתר ברוניכאלית לאחר הפסקת תרופות לטיפול באסתמה ולאחר שמומחה ריאות מטעם המחקר ביסס אבחנה חלופית.

תוצאים משניים כללו שיעור שלילות אבחנת אסתמה לאחר 12 חודשים ושיעור המטופלים שעברו אבחנה ראשונית מהימנה של אסתמה בקהילה.

מתוך 701 המשתתפים [גיל ממוצע (סטיית תקן) 51 (16) ; 467 נשים (67%)], 613 השלימו את המחקר ויכלו לעבור הערכה חד משמעית לאבחנה של אסתמה נוכחית. אסתמה נוכחית נשללה ב-203 מתוך 613 משתתפי המחקר (33.1% ; 95%CIי29.4%-36.8%).

12 משתתפים (2.0%) נמצאו כבעלי תחלואה קרדיו-רספירטורית חמורה שאובחנה בקהילה בצורה שגויה כאסתמה. לאחר מעקב ראשוני של 12 חודשים, 181 משתתפים (29.5% ; 95%CIי25.9–33.1) המשיכו להדגים חוסר עדות קלינית או מעבדתית לאסתמה. משתתפים שלהם אבחנה של אסתמה נוכחית נשללה, בהשוואה למשתתפים בהם האבחנה אושרה, היו בעלי סבירות נמוכה יותר לעבור בדיקות עבור חסימת דרכי אוויר בקהילה בעת האבחנה הראשונית (43.8% בהשוואה ל-55.6%, בהתאמה; הפרש אבסולוטי 11.8%; 95%CIי2.1%-21.5%).

מסקנת החוקרים הייתה, כי בקרב מבוגרים עם אסתמה לפי אבחנת קלינאי לא היה ניתן לבסס אבחנה נוכחית של אסתמה בקרב 33.1% מהמטופלים שלא השתמשו בתרופות יומיות לטיפול באסתמה או שעברו הורדה הדרגתית של התרופות. בקרב מטופלים כאלו, הערכה מחדש של האבחנה עשויה להיות מועילה.

מקור:
Aaron SD, Vandemheen KL, FitzGerald JM, Ainslie M, Gupta S, Lemière C, Field SK, McIvor RA, Hernandez P, Mayers I, Mulpuru S, Alvarez GG, Pakhale S, Mallick R, Boulet L, for the Canadian Respiratory Research Network. Reevaluation of Diagnosis in Adults With Physician-Diagnosed Asthma. JAMA. 2017;317(3):269-279. doi:10.1001/jama.2016.19627

נושאים קשורים:  אסתמה,  אבחנה,  אבחנה מחדש,  דרכי אוויר,  קנדה,  מחקרים
תגובות