• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

דו"ח משרד הבריאות: זיהום האוויר בישראל הצטמצם, אך התמותה ממנו עלתה

הדו"ח, שיוצג היום בכנס בירושלים, מציין כי למרות הצמצום בהיקף זיהום האוויר, העובדה כי יותר אנשים נחשפים אליו במקומות עירוניים הביאה לעלייה בתמותה כתוצאה ממנו

כלי רכב, זיהום אוויר (צילום: אילוסטרציה)

זיהום האוויר בישראל ממשיך להיות גורם משמעותי לתמותה ולתחלואה; כך קובע דו"ח חדש של משרד הבריאות בעניין. על פי הערכת המשרד, מספר ימי האשפוז הקשורים בחשיפה לחלקיקי זיהום בקוטר זעיר עומד על 348 אלף ימים מדי שנה. עלות הנזקים הבריאותיים כתוצאה מזיהום מוערכת ב–1.3 מיליארד דולרים בשנה. הדו"ח יוצג היום (ב') בכנס שיתקיים ב"בנייני האומה" בירושלים.

לפי נתוני ה-OECD, נכתב בדו"ח, מספר מקרי המוות השנתי בישראל גדל מ–1,744 מקרים בשנת 2010 ל–2,133 מקרים ב-2015. נתוני משרד הבריאות בנושא התמותה שונים: 1,908 מקרי מוות נגרמו כתוצאה מהזיהום ב-2015.

הדו"ח מציין, כי רמת זיהום האוויר בישראל בדגש על חלקיקים בגודל של PM2.5 ותחמוצות גופרית, פחתה בשנים האחרונות, אך מספר מקרי המוות כתוצאה ממנו עלה, בעקבות חשיפה מוגברת לזיהום באזורים מאוכלסים. למרות שאושרה תכנית לצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה ונקבעו תקני סביבה ויעד לצמצום נוסף במזהמים, במקומות מסוימים בישראל המצב טעון שיפור.

"יש להשקיע בצמצום זיהום האוויר התחבורתי, בדגש על צמצום הנסועה והשקעה בתחבורה ציבורית בת קיימא". נכתב בדו"ח.

מוקדי החשיפה המרכזיים לזיהום אוויר שעליהם הצביע הדו"ח הם תחנות האוטובוס והרכבות. על פי מדידות שערך בשנה שעברה המשרד להגנת הסביבה בתחנות הרכבת השלום בתל אביב ויוספטל בבת ים, ביותר ממחצית מזמן המדידה נרשמו פליטות חלקיקי זיהום חריגות מהמותר.

למרות הירידה בכמות הפליטה של כמה סוגי מזהמים בשנים האחרונות - בין היתר בעקבות מעבר לגז טבעי לייצור חשמל ושימוש בכלי רכב מדגמים חדשים ומזהמים פחות - מספר מקרי המוות גדל. זאת בעקבות עלייה במספר תושבי האזורים העירוניים, שבהם יש חשיפה ישירה לזיהום שמקורו בתחבורה.

בריאות הסביבה משפיעה באופן ישיר על בריאות האדם. על פי הערכת ה-WHO, ניתן לייחס כ-24% מנטל התחלואה הכולל לגורמים סביבתיים הניתנים לשינוי. בכל שנה נפטרים בעולם 12.6 מיליון בני אדם בעקבות חשיפה לגורמים סביבתיים.

הדו"ח לשנת 2017 בדק את התקדמות המחקר, הידע והרגולציה בנושאים שונים; את הגורמים הסביבתיים המשפיעים על הבריאות ביניהם איכות האוויר, עשן טבק סביבתי, מי שתייה, חומרי הדברה, חומרים כימיים במזון ומוצרי צריכה, קרינה בלתי מייננת, שינוי אקלים וכן מגמות בריאותיות המושפעות מהסביבה (כולל סרטן ואסתמה). כמו כן כולל הדו"ח סקירה על נושאים שלא זכו להתייחסות בדו"ח הקודם (2014), כמו השקיה במי קולחים, היבטים בריאותיים בתהליכי תכנון ובנייה וכן סקירה של השפעות סביבתיות על בריאותן של אוכלוסיות רגישות.

עוד נכתב בדו"ח: בנושא איכות אוויר הפנים (כלומר בתוככי מגורים ומבנים) - האדם הממוצע מבלה עד 90% מזמנו בתוך מבנים ועלול להיחשף למגוון מזהמים שעלולים להשפיע על בריאותו. "המחקר בישראל על איכות אוויר הפנים הוא מועט והרגולציה בתחום הזה איננה מספקת", כתבו מחברי הדו"ח.

בנושא כימיקלים במוצרי צריכה, מציינים עורכי הדו"ח כי שיתוף פעולה מחקרי בין משרד הבריאות למכון התקנים ואוניברסיטה חיפה הביא לזיהוי פערים ברגולציה של מוצרי צריכה (מתכות כבדות בתכשיטי ילדים וריכוזי עופרת חריגים בצבע המשמש לצביעת מתקנים בגני שעשועים). כמו כן הביאה העבודה המשותפת לקביעת תקן חדש לתכשיטי ילדים. "עם זאת", כתבו מחברי הדו"ח, "לא קיימת בישראל מסגרת רגולטורית מקיפה לבחינה ורישום של מוצרי צריכה או כימיקלים, מה שעלול לחשוף אוכלוסיות לסכנות בריאותיות עקב חשיפה לכימיקלים".

עוד מנתוני הדו"ח: איכות מי השתייה בישראל טובה אך ארבעת המזהמים הכימיים העיקריים שאותרו במים מקורם בחומרי הדברה. התגברות השימוש במי ים מותפלים הובילה למחסור במרכיבים חשובים לבריאות במים – בעיקר יוד ומגנזיום.

על פי מחקר שנערך באוניברסיטה העברית, קיימות עדויות להפרעות שכיחות בתפקוד בלוטת התריס עקב מחסור ביוד. הדו"ח מציין בנושא הזה: "יש צורך במחקר נוסף שיבדוק את השפעת ההתפלה על צריכת מגנזיום, יוד, פלואוריד ומינרלים אחרים והשפעות פוטנציאליות של צריכת מינרלים מופחתת על בריאות הציבור".

עוד מציין הדו"ח, כי בשנים האחרונות לא נעשתה התקדמות מספקת בהסדרת רישום לחומרי הדברה, להקמת מסד נתונים מקיף המתעד את היקפן של הרעלות הנובעות מחשיפה לחומרים אלו ופיקוח על מכירתם.
מחברי הדו"ח הצביעו על רחף של חומרי הדברה הנישאים ברוח משדות חקלאיים לאזורי מגורים. בנוסף, חשיפת ילדים לחומרי ההדברה בעקבות אכילת פירות וירקות היא בין גורמי החשיפה המרכזיים.

נושאים קשורים:  חדשות,  דו"ח,  כינוס,  משרד הבריאות,  זיהום אוויר,  תחמוצת גופרית,  תנועה,  תחלואה
תגובות