מחקר זה בחן את ההשפעה של אומליזומאב על אסתמה קשה על פני ארבע שנים. לטובת המחקר, בוצעה הערכה של תסמינים, התקפים, חסימת דרכי אוויר, FeNOי(fractional exhaled nitric oxide) ואאוזינופילים בדם.
עוד בעניין דומה
במחקר השתתפו 29 חולים עם אסתמה אלרגית קשה ו-FEV1<80% מהחזוי. מתוכם 19 היו נשים ו-10 גברים וגיל החולים הממוצע היה 57 שנים (טווח, 38-75). החוקרים תיעדו את הערך השנתי החציוני של FEV1, יFeNO, תסמינים, התקפים ואאוזינופילים בדם, שנה לפני ושנה אחרי טיפול עם אומליזומאב במשך שנה (29 חולים), שנתיים (22 חולים) וארבע שנים (10 חולים). החולים חולקו לשתי קבוצות: בקבוצה הראשונה (G1) ה-FEV1 חזר באופן עקבי לערכים תקינים לאחר טיפול עם אומליזומאב ובקבוצה השנייה (G2) נותרה חסימה של דרכי האוויר.
החוקרים מצאו כי בכלל 29 החולים, טיפול עם אומליזומאב הוביל לשיפור מובהק סטטיסטית ב-FEV1, תסמינים, התקפים ואאוזינופילים בדם. בתחילת המחקר, בקבוצת ה-G1 היה FEV1 גבוה יותר (67 לעומת 57%), FeNO גבוה יותר (75.8 לעומת 26.6 חלקיקים לנשיפה) ורמות גבוהות יותר של אאוזינופילים בדם (738 לעומת 339 תאים*10^6 לליטר) לעומת קבוצה G2 בעוד ש-IgE כולל (434 לעומת 343 יחידות בינלאומיות/ליטר), תסמינים והתקפים היו דומים בשתי הקבוצות. בקבוצה G1 כל המשתנים השתפרו במהלך הטיפול בעוד שבקבוצה G2 רק תסמינים ושיעור ההתקפים השתפרו
ממצאי המחקר תומכים ביעילות ארוכת הטווח של אומליזומאב בהיבט התקפים ותסמינים בחולי אסתמה אלרגית קשה. בתת קבוצה של חולים עם יותר אאוזינופילים בדם ו-FeNO גבוה יותר, אומליזומאב מפחיתה את הדלקת בדרכי האוויר והופכת את חסימת דרכי האוויר. ממצא זה מעיד על השפעת התרופה על עיצוב מחדש (remodeling) של דרכי האוויר.
מקור:
Bellocchia, M.M. et al. (2017) European Respiratory Journal. 50, PA3966