מעכבי Janus kinase) JAK) הם סוג חדש של תרכובות המשמשות לטיפול במחלות דרמטולוגיות. נתונים מניסויים קליניים בשלב III שבחנו את הטיפול בדלקת עור אטופית הציגו שיפור מהיר בתחושת הגרד והפחתה מובהקת של הדלקת בשבועות הראשונים עם פרופיל בטיחותי טוב. יחד עם זאת, מנגנון הפעולה המדויק של תרופות אלה בדלקת עור אטופית אינו מובן כל צרכו.
עוד בעניין דומה
במחקר שפורסם בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology נבחנה ההשפעה של מעכבי JAK שונים על ההתמיינות, הפנוטיפ והתפקוד של תאים דנדריטים דלקתיים אפידרמליים (IDEC).
במחקר עקבו החוקרים אחר התבטאות ה-JAK בתאי IDEC מעור ex vivo ו-IDECs in vitro באמצעות ציטומטריית זרימה ובדיקות PCR. יתר על כן, נלמדה ההשפעה in vitro של מעכבי JAK שונים על ההתמיינות, הפנוטיפ וההתבגרות של תאי IDEC.
IDECs מבטאים את JAK1 ו-JAK2 גם ex vivo וגם in vitro. החוקרים מצאו כי במהלך הניסוי חלה בקרה-כלפי-מעלה (upregulation) של JAK1 ו-JAK2 כחלק מתהליך ההתמיינות ממונוציטים ל-IDECs. לעומת זאת, עיכוב JAK2 על ידי רוקסוליטיניב (ruxolitinib - מעכב JAK1 / 2) או BMS-911543 (מעכב JAK2) מנע את התמיינות המונוציטים ל-IDECs.
IDEC ממוינים יכלו להתמיין מחדש ולקבל פנוטיפ דמוי-מונוציטים בנוכחות רוקסוליטיניב או BMS-911543. יתר על כן, במחקר הודגם כי עיכוב במקביל של JAK1 / 2 במקום חסימת JAK1 או JAK2 בלבד, פוגע בהבשלה ובשחרור של ציטוקינים מעודדי דלקת תחת גירוי ליפופוליסכרידי.
לסיכום, תוצאות המחקר מצביעות על כך שעיכוב JAK1/2 פוגע בהתמיינות ובתפקוד של תאים דנדריטים דלקתיים אפידרמליים. בכך, הוא מספק תובנה חדשה אודות אופן הפעולה של מעכבי JAK בדלקת עור אטופית ומדגישים את תפקידם של מעכבי JAK1/2 לטיפול בחולים אלה.
מקור: