19-COVID

חיסון נגד נגיף הקורונה בחולים אשר עברו השתלת תאי גזע המטולוגיים בגין סקלרודרמה

מחקר ישראלי שנערך במרכז רפואי בני ציון בחיפה הדגיש כי החיסון של חברת פייזר, יעיל בחולי סקלרוזיס סיסטמית קשה אשר עברו השתלת תאי גזע המטולוגיים

דוגמיות תאי גזע. צילום אילוסטרציה

נכון להיום, השתלה אוטולוגית של תאי גזע המטולוגיים (AHSCT) בחולים עם סקלרוזיס סיסטמית קשה (severe systemic sclerosis-SSC) הינו הטיפול היחיד שהוכח כמשפר שרידות כוללת ושרידות חפה מאירועים. חולים עם SCC נמצאים בסיכון מוגבר למחלת covid-19 קשה לאור השפעת המחלה על איברים שונים ובכלל זה הריאות והלב כמו גם טיפול עם גלוקוקורטיקואידים וטיפולים אימונוסופרסיביים אחרים שמטרתם לנטרל תאים אוטו-ראקטיביים טרם ההשתלה. הקווים המנחים האירופיים להשתלות מח עצם ממליצים על מתן חיסון כנגד נגיף הקורונה שלושה חודשים לאחר ההשתלה.

במאמר שפורסם בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases חוקרים ישראליים ממרכז רפואי בני ציון בחיפה תיארו את ניסיונם עם חיסון ה-BNT162b2 של חברת פייזר בעוקבה של שבעה חולים בגירים עם SSc אשר טופלו עם AHSCT. המשתתפים קיבלו את החיסון תוך 3-60 (חציון 24) חודשים מההשתלה. במחקר נבדקו נוגדני IgG כנגד תת יחידת S1 של חלבון הספייק של הנגיף שבועיים לאחר קבלת מנת החיסון השנייה. לכלל המשתתפים היו ספירות תקינות של תאים חיוביים ל-CD20. חולה אחת מתוך השבעה קיבלה השתלה עם תאים חיוביים ל-CD34.

תוצאות המחקר הדגימו כי מלבד החולה שקיבלה השתלה עם סלקציה לתאים חיוביים ל-CD34 כלל המשתתפים נמצאו סרו-חיוביים במועד בדיקת הנוגדנים כנגד הנגיף. סרו-חיוביות הוגדרה כספירת נוגדנים הגדולה  מ-150 יחידות נוגדנים למיליליטר. המשתתפים עם SSc הושוו לשבעה מקרי ביקורת בריאים אשר חוסנו וכולם נמצאו סרו-חיוביים.

החוקרים ציינו כי תאי T מסוג CD4 המוטים ל-Th1 הינם חיוניים לצורך פיתוח תגובה הומורלית בתגובה לחיסון. השימוש בהשתלה עם תאים חיוביים ל-CD34 יכולה לשפר את התגובה ל-AHSCT אך מנגד יכולה גם לגרום לריקון עמוק וממושך יותר של תאי T.

ממצאי מחקר זה מדגימים כי החיסון יעיל בקרב חולי SSc אשר עברו AHSCT. רק חולה אחת מתוך שבע, אשר התייצגה עם ספירות CD4 הנמוכות מ-200 תאים למילימטר מעוקב לאחר סלקציית תאי CD34, לא פיתחה סרו-חיוביות לאחר החיסון. יש חשיבות עליונה לניטור ההתאוששות של מערכת החיסון לאחר השתלה ולתגובה לחיסון לאחר AHSCT.

מקור: 

Rimar, D. et al. (2021) Annals of the Rheumatic Diseases. Ann Rheum Dis 2021;0:1–2. doi:10.1136/annrheumdis-2021-220677 doi:10.1136/annrheumdis-2021-220677

נושאים קשורים:  19-COVID,  סקלרודרמה,  השתלת תאי גזע,  אימונוגניות,  חיסון לקורונה,  מחקרים
תגובות