ידוע כי ההתקדמות הקלונאלית מניעה את ההתקדמות, הפיזור וההישנות של הגידול במיאלומה נפוצה, כאשר מרבית החולים מתים מהמחלה שחזרה. עוד ידוע כי התהליך הרב שלבי הנ"ל מאלץ את תאי הגידול להיכנס למחזור הדם והמשך לצאת מכלי הדם וליישב אתרים רחוקים של מח עצם.
עוד בעניין דומה
החוקרים פיתחו מודל בעכברים של מערכת המבוססת על פלאורסנציה או סימון DNA, שעוקבת אחרי שבט התאים במיאלומה נפוצה בשם PrEDiCTי(progression through evolution and dissemination of clonal tumor cells), במטרה לחקור את ההתנהגות הקלונאלית במיקרו-סביבה השוררת במח העצם.
החוקרים הראו שרק חלק קטן מהשבטים המצליחים להתאים את עצמם לסביבה במח העצם, מצליחים להיכנס למחזור וליישב אתרי מח עצם מרוחקים. עוד מצאו כי ריצוף ה-RNA של הגידול הראשוני ושל אתרי גידול מרוחקים במיאלומה נפוצה, חושף תבנית ייחודית המלווה את התקדמות המחלה וקשורה באופן מובהק להישרדות הכוללת, כאשר משווים אותה לנתונים מחולים. בנוסף, דיווחו על 28 גנים שניבאו על ידי חישוב כ-MRי(master regulators) של התקדמות המחלה. את הגנים HMGA1 ו-PA2G4 אימתו בתוך הגוף החי באמצעות מערכת CRISPR-Cas9 במודל PrEDiCT והראו כי הביטוי שלהם יורד באופן מובהק באתרי מח עצם מרוחקים, עובדה המעידה על התפקיד שלהם בהתקדמות ופיזור המחלה. לבסוף, מצאו כי אובדן של הגנים HMGA1 ו-PA2G4 פגע גם ביכולות החלוקה, הנדידה וההידבקות של תאי המיאלומה, בתנאי מבחנה.
החוקרים הגיעו למסקנה כי המודל שלהם משחזר בהצלחה מאפיינים קריטיים של התקדמות מחלת המיאלומה הנפוצה בבני אדם. הם סבורים כי זיהו מטרות טיפול פוטנציאליות עבור החולים במחלה.
מקור:
Shen, Y. J. et al. Blood 2021 137 (17): 2360–2372; https://doi.org/10.1182/blood.2020005885