עישון נקשר עם דלקת אאוזינופילית בחולי אסתמה

אסתמה אאוזינופילית חמורה מאופיינת על ידי החמרות תכופות ואי רגישות יחסית לטיפול עם סטרואידים. אמנם מחקרים הדגימו כי עישון עשוי לעורר דלקת אאוזינופילית של דרכי האוויר, אך השפעת העישון על מטופלים עם אסתמה חמורה עדיין אינה ברורה דיה.

במסגרת מחקר אשר פורסם בכתב העת 'European Respiratory Journal', מטרת החוקרים הייתה לבדוק את הקשר בין חשיפה לעישון במטופלים עם אסתמה חמורה, לבין דלקת והפעלה אאוזינופילית. כמו כן, החוקרים רצו לבדוק חיסון עצמי של דרכי האוויר ואת התגובתיות לטיפול עם סטרואידים.

לצורך כך, החוקרים אספו מטופלים אשר הוגדרו כבעלי אסתמה חמורה לפי קריטריוני ה-ERS/ATS. המטופלים הוערכו באמצעות דגימות כיח, אשר נותחו באמצעות ספירה מבדלת של התאים, ולנוכחות free eosinophil granulesי(FEGs), נוגדנים עצמיים נגד eosinophil peroxidaseי(EPX) ו-macrophage receptor with collagenous structureי(MARCO). תת-קבוצה של מטופלים עם דלקת אאוזינופילית של דרכי האוויר הוערכו בשנית לאחר מתן טיפול עם פרדניזולון למשך שבועיים.

בסך-הכל נאספו למחקר 132 מטופלים עם אסתמה חמורה; ל-39 מתוכם (29.5%) הייתה היסטוריה של ≥ 10 שנות קופסה; 36 היו מעשנים לשעבר ו-3 (2.3%) מעשנים כיום, ל-93 (70.5%) הייתה חשיפה של < 10 שנות קופסה. דלקת דרכי אוויר אאוזינופילית הייתה נפוצה יותר בקרב מטופלים עם ≥ 10 שנות קופסה (66.7%), בהשוואה למטופלים עם < 10 שנות קופסה (38.7%, p=0.03), כמו גם רמות ה-FEGי(p=0.001), anti-EPX ו-anti-MARCO (p<0.05 ו-p<0.0001, בהתאמה). השמטה של מעשנים כיום לא השפיעה על הקשרים הללו. בנוסף לכך, טיפול עם פרדניזולון הפחית, אך לא נירמל, את האאוזינופילים בכיח בקרב מטופלים עם היסטוריית עישון של ≥ 10 שנות קופסה.

החוקרים מסכמים כי במטופלים עם אסתמה חמורה, היסטוריה של עישון קודם נקשרה עם דלקת והפעלה אאוזינופילית בדרכי האוויר, אי רגישות יחסית לטיפול עם סטרואידים, וכן חיסון עצמי של דרכי האוויר.

מקור:

Klein DK, Silberbrandt A, Frøssing L, et al. Impact of former smoking exposure on airway eosinophilic activation and autoimmunity in patients with severe asthma. Eur Respir J [Internet] 2022 [cited 2022 Mar 10];2102446. Available from: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35236724/