על אף המחקר המקיף בנוגע לאפידמיולוגיה, ההתייצגות והתוצאים של רינוסינוסיטיס כרונית (CRS), קיים מידע מועט על ההבדלים בין המינים בקרב הסובלים מהפרעה זו. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Otolaryngology–Head and Neck Surgery', מטרת החוקרים הייתה לזהות את ההבדלים בין גברים לנשים הסובלים מ-CRS מבחינת חומרת המחלה הבסיסית בהתייצגותם, הבחירה לעבור ניתוח לעומת להמשיך עם הטיפול הרפואי הניתן להם, וכן את התגובות לאחר הניתוח.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים העריכו את מידע בנוגע למאפיינים הדמוגרפיים והבריאותיים, מדדי מחלה אובייקטיביים קליניים, וכן מדדי תוצאים הנוגעים באופן ספציפי לסינוסים, ולבריאות הכללית כפי שדווחה על ידי המטופלים.
במסגרת המחקר נערכה אנליזה שניונית של מחקר פרוספקטיבי ורב-מרכזי. לצורך השוואה בין מאפייני העוקבה לבין מדדי הבסיס ולאחר הניתוח, החוקרים השתמשו במבחן t, מבחן כי בריבוע לאי-תלות, או במבחן המדויק של פישר. השיפור התוך-נבדקי (within-subject) הושווה בין המינים באמצעות מודל לינארי מעורב.
מבין המשתתפים, נשים דיווחו על איכות חיים גרועה יותר בהתייצגותם ולאחר הניתוח, אף על פי שחוו מחלה פחות חמורה לפי המדדים הקליניים הסטנדרטיים. בסך הכל, לאחר הניתוח נשים וגברים הראו שיפור תוך-נבדקי דומה. עם זאת, בתחומי איכות חיים ומדדי מחלה מסוימים נמצאו שיפורים ספציפיים למין המשתתפים. נשים הראו שיפור תוך-מבדקי גבוה יותר בתועלת הבריאותית לפי ה-SF6D, ובתתי-התחומים הנוגעים לאוזניים ולפנים, סוגיות פסיכולוגיות והפרעות בשינה, לפי ה- SNOT-22. עם זאת, תועלת זה לא הגיעה למובהקות סטטיסטית בעוקבה הכוללת.
לסיכום, שילוב המידע הנוגע להבדלים ספציפיים בין המינים עשוי להיות חשוב בעת קבלת ההחלטות הטיפוליות לרינוסינוסיטיס כרונית, ולהתאמה האישית של הטיפול. אי-ההתאמה בין המדדים בדיווח עצמי של המטופלים ובין המדדים הקליניים ב-CRS נמצאת גם בפתולוגיות אחרות, ומשויכת למין. הבסיסים הביולוגי והפסיכולוגי העומדים מאחורי הבדלים תלויי מין בביטויים של CRS הם נושא מסקרן למחקר נוסף.
מקור: