חולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) סובלים בשכיחות גבוהה מקוצר נשימה חמור ומאיכות חיים ירודה, כאשר הסיבה החשובה ביותר לכך היא יישום שגוי של הטיפול עם משאפים. עוד ניתן לציין כי טיפולים מבוססי משאף התומכים בשיטות לא תרופתיות מגבירים את יעילות הטיפול התרופתי.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Trials', מטרת החוקרים הייתה לקבוע את ההשפעות של תרגילי נשימה ואימון מיומנות לשימוש במשאפים על חומרת קוצר הנשימה ועל איכות החיים בקרב חולי COPD.
לצורך כך החוקרים ערכו מחקר מבוקר אקראיות, אשר כלל 67 חולי COPD בסך הכל. במסגרת המחקר המשתתפים חולקו באקראי לשתי קבוצות. קבוצת ההתערבות הראשונה הוקצתה לביצוע תרגילי נשימה בשפתיים מכווצות ותרגול לשימוש במשאפים, וקבוצת ההתערבות השנייה הוקצתה רק לקבלת תרגול לשימוש במשאפים. ארבעה שבועות לאחר מכן נערך מעקב עבור שתי הקבוצות. תוצאי המטופלים בשתי הקבוצות הוערכו על ידי ה-COPD assessment testי(CAT), the Modified Medical Research Council (mMRC) scale וה-St. George's Respiratory Questionnaire scaleי(SGRQ). החוקרים השתמשו ב-CONSORT checklist למחקרים מבוקרי אקראיות. לצורך אנליזת המידע, החוקרים השתמשו ב-independent t, Mann-Whitney U, ANOVA, Wilcoxon analysis וב-Pearson chi-square tests.
מתוצאות המחקר עולה כי חל שיפור במיומנות הנשימה בשפתיים קפוצות ובכישורי השימוש בתרופות הניתנות בשאיפה בקרב שתי הקבוצות (p<0.001). הערך החציוני של ציוני ה-CAT ו-mMRC היה מובהק סטטיסטית עבור שתי הקבוצות (p<0.005). כמו כן, הציון הממוצע במדדי הערכת איכות החיים של החולים בשתי הקבוצות ירד, ותוצאה זו נמצאה מובהקת סטטיסטית בכל תתי-הממדים ובציון הסולם הכולל של שתי הקבוצות (p<0.001). אף על פי שהעלייה באיכות החיים והירידה בחומרת קוצר הנשימה של החולים בשתי הקבוצות היו מובהקות, אף אחת מהקבוצות לא הראתה עליונות על השנייה (p>0.05).
לסיכום, בעקבות המחקר חל שיפור במיומנות השימוש במשאפים ובאיכות החיים של המטופלים, וכן חלה ירידה בחומרת קוצר הנשימה. החוקרים מוסיפים כי עידוד גישה טיפולית במשאפים בשיטות לא תרופתיות עשויה להגביר את יעילות הטיפול התרופתי ואת איכות החיים של המטופלים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
