במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'The International Journal of Chronic Obstructive Pulmonary Disease ', החוקרים בדקו את ההשפעה של שיקום ריאתי (PR) על תנגודת דרכי הנשימה בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) הסובלים מחסימה חמורה של דרכי הנשימה והיפר-אינפלציה.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי על נתונים של חולי COPD קשים אשר עברו תוכנית PR למשך 8 שבועות. קריטריוני ההכללה העיקריים היו חסימה חמורה של זרימת האוויר (מוגדרת כ- forced expiratory volume in one second (FEV1) <50%) וממצאי הערכת Plethysmography התואמים להיפר-אינפלציה ותומכים באבחנה של אמפיזמה (נוכחות של היפר-אינפלציה מוגדרת כיחס ה-functional residual capacity של ה-residual volume ל-total lung capacity (RV/TLC) >120%).
התוצאים הראשוניים של המחקר היו תנגודת דרכי הנשימה (Raw) והולכת דרכי הנשימה (Gaw)אשר נמדדו על ידי plethysmography של הגוף. כמו כן, בוצעו מדידות נוספות, כולל 6-minute walk testי(6-MWT), modified Medical Research Council dyspnea scale (mMRC) ו-COPD assessment test.
האנליזות כללו את נתוניהם של 26 חולי COPD קשים וקשים מאוד (FEV1, 35.0 ± 13.1%; RV/TLC, 163.5 ± 29.4). גילם הממוצע של המטופלים היה 62.6 ± 5.8 שנים, ו-88.5% מהם היו גברים. לאחר השיקום נצפו שיפורים מובהקים ב-total specific airway resistance percentageי(sRawtot%, p = 0.040) ובאחוז ההולכה הספציפית הכוללת של דרכי הנשימה (sGawtot%; p = 0.010). ציוני ה-mMRC לאחר השיקום וערכי ה-CAT ירדו באופן מובהק בהשוואה לתוצאות מתחילת המחקר (p <0.001 ו-p <0.001, בהתאמה). אף על פי שהיו שיפורים מובהקים בערך ה-6-MWTי(p < 0.001), לא נצפו שינויים מובהקים מבחינת חוסר רוויה בעת מאמץ (exercise desaturation) (ΔSaO2, p = 0.026), ערכי קיבולת הריאה וערכי הנפח הריאתי.
החוקרים מסכמים כי ל-PR עשויה להיות השפעה חיובית על תנגודת דרכי הנשימה ועל הולכת דרכי הנשימה בקרב חולי COPD עם חסימה חמורה בזרימת האוויר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
