במחקר ACO Japan Cohort Study אשר ממצאיו פורסמו בכתב העת 'The International Journal of Chronic Obstructive Pulmonary Disease', החוקרים בדקו את שיעור החולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) שעמדו בקריטריונים האבחנתיים של ה-Japanese Respiratory Society (JRS) asthma-COPD overlap (ACO). בנוסף, נבדקו מאפייני החולים שהוגדרו כ-ACO ו-Non-ACO, ושיעורי המעבר של המטופלים בין האבחנות ACO/non-ACO.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר תצפיתי ורב-מרכזי, במסגרתו נאספו חולי COPD עוקבים בתקופה בין יוני לדצמבר 2018, אחריהם נערך מעקב רצוף למשך שנתיים. כל אתרי המחקר שהשתתפו היו מוסדות רפואיים שבהם מומחי נשימה ערכו באופן שגרתי בדיקות רפואיות הנדרשות לאבחנה של ACO.
בסך הכל נאספו 708 חולי COPD, מתוכם 101 (14.3%), 118 (16.7%) ו-125 (17.7%) אובחנו עם ACO בעת תחילת המחקר, לאחר שנה, ולאחר שנתיים, בהתאמה. במהלך השנתיים שארך המחקר, ל-22.6% מהמטופלים חסרו הנתונים הנדרשים לאבחנה של ACO. מבין החולים שהיו להם את הנתונים הדרושים לאבחנה, 24.7% אובחנו עם ACO לאחר שנתיים.
שיעור גבוה יותר של חולי ACO סבלו מהחמרה קלה או חמורה בשנה החולפת בהשוואה לאלו אשר הוגדרו כ-non-ACO בעת ההרשמה (15.8% לעומת 6.3%, p = 0.049) ולאחר שנה אחת (19.4% לעומת 7.6%, p = 0.025). חולי ACO הראו ירידה גדולה יותר ב-mean forced expiratory volume בשנייה אחת לאורך שנתיים לעומת החולים שהוגדרו כ-non-ACO (92.0 - לעומת 43.4 מיליליטר). מבין החולים שאובחנו עם ACO בעת הרישום, 21.4% שונו ל-non-ACO לאחר שנה. לעומת זאת, כמעט כל החולים אשר היו non-ACO בעת הרישום נותרו כאלה לאחר שנה.
לסיכום, חולי COPD אשר אובחנו כ-ACO לפי קריטריוני ה-JRS היו בסיכון גבוה יותר להחמרה ולירידה מהירה בתפקוד נשימתי. ממצאים אלו מצביעים על כך שקריטריוני ה-JRS לאבחנה של ACO יעילים בזיהוי חולי COPD הנמצאים בסיכון גבוה. החוקרים מוסיפים כי הבדיקה הנחוצה לאבחון ACO אינה מבוצעת מספיק על ידי מומחי COPD, גם במתאר העולם האמיתי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
